Home page | דף הבית
מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים

פרסומים

ספרי תולדות האוניברסיטה

תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים - התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי
עורכת חגית לבסקי
הוצאת מאגנס 2009

כרך זה, השלישי במפעל תולדות האוניברסיטה העברית, הרואה אור בשנת התשעים להנחת אבן הפינה לאוניברסיטה ובשנת השישים למדינת ישראל, הוא המשכו הישיר של קודמו (תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: התבססות וצמיחה, א, ירושלים תשס"ה). שני הכרכים כאחד עוסקים בהתפתחותה של האוניברסיטה בתקופת היישוב, אך הם מתמקדים בהיבטים שונים אלה מאלה.

הכרך הקודם עסק באילוצים עקרוניים וחומריים, שהגבילו את יכולתה של האוניברסיטה העברית להפוך לגורם מוביל בעולם האקדמי אפילו בחלק ממדעי היהדות, אך שרטט גם את הצלחתה להתבסס כמוסד אקדמי עצמאי וכאוניברסיטה יהודית-לאומית. הכרך שלפנינו נסב, מצד אחד, על הניגודים בשאיפות האקדמיות בין האוניברסיטה לבין החברה היישובית, ומן הצד האחר - על מעורבותה הרבה של האוניברסיטה במאבקי היישוב ובצרכיו; כל זאת תוך עליית מעמדה הבין-לאומי עקב התעצמותה המדעית. ממוסד מחקרי גרידא הפכה האוניברסיטה העברית למוסד להשכלה גבוהה ולמרכז מדעי מוערך, בעל קשרים בין-לאומיים.

שלושה חלקים בספר מוקדשים למעורבותה הפוליטית-חברתית של האוניברסיטה, על מוריה ותלמידיה, בחיי היישוב. מאבקם של גורמים ביישוב היהודי ובציבור היהודי בתפוצות הביא לתפנית במקומם של הסטודנטים במערך האוניברסיטאי, לעלייה תלולה במספרם ולשינויים המוסדיים שהתבקשו מיצירתן של פקולטות להוראה. החלק המוקדש למדעי הטבע דן ביצירתם של מרכזי מחקר, ברמה בין-לאומית גבוהה, בפיזיקה, בכימיה ובמדעי החיים; הוא מתאר את תרומתם היישומית של מדעים אלה לתשתית שהונחה למדינה שבדרך ולמערכת הלחימה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

הישגיה של האוניברסיטה בתקופת היישוב, החתירה להצטיינות ובניית עצמאות אקדמית, הנשענת על תמיכה ציבורית יהודית בעולם, והיוקרה המדעית שהגיעה אליה, הניחו את התשתית למעמדה הבכיר לאחר קום המדינה.

תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים - התבססות וצמיחה
עורכת חגית לבסקי
הוצאת מאגנס 2005

כרך זה, השני במפעל תולדות האוניברסיטה העברית עוסק בהתפתחותה המוסדית של האוניברסיטה ובמקומה בעם היהודי. תחומי המחקר וההוראה הנדונים בו הם מדעי הרוח והחברה.
מאז פתיחתה הרשמית בשנת 1925 זכתה האוניברסיטה העברית למעמד נכבד בקרב שכבות רחבות בציבור היהודי בעולם. עם זאת, המתחים שליוו את הקמתה נמשכו גם בימי הצמיחה וההתבססות: כיצד לקיים מוסד מחקר והוראה אוניברסיטאי ולשמור בה בעת על אופי יהודי ייחודי? איך למשוך אל ארץ קטנה ונחשלת מדענים ומלומדים בעלי שם עולמי? באילו אופנים ניתן לשלב מצוינות אקדמית עם שליחות לאומית ובניין אומה?
אסופת המחקרים מלמדים כי לא המתח בין מטרות לאומיות ופוליטיות לשאיפות אקדמיות היה זה שהגביל את יכולתו של המוסד האקדמי החדש להגיע למעמד בכורה בעולם האקדמי, אלא דווקא הניגוד בין שתי מטרות אקדמיות: טיפוח תרבות יהודית מצד אחד ופיתוח מדע אוניברסלי מצד שני. אולם על אף הקשיים והמגבלות החומריות, הפוליטיות והארגוניות הפכה האוניברסיטה על הר הצופים למוסד אקדמי אוטונומי בעל סדר יום רוחני ומדעי משלו, שטבע חותמו בקרב יהודי התפוצות, הרחק מעבר לגבולות ארץ ישראל ולתחומי התנועה הציונית. זאת ועוד, באוניברסיטה העברית הונחו תשתיות מוצקות לפיתוח אקדמי ומדעי שהתחולל בשנים הראשונות של מדינת ישראל.

תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים - שורשים והתחלות
עורכים שאול כ"ץ ומיכאל הד
הוצאת מאגנס 1997

האוניברסיטה העברית היתה אחד המפעלים המרכזיים של התנועה הציונית. הקמת האוניברסיטה מהווה דוגמה מענינת למתח שבין מטרות לאומיות לבין אופיו האוניברסלי של המחקר המדעי. קובץ המאמרים דן באופן שיטתי ביקורתי ומקיף בשורשי רעיון האוניברסיטה ובהכנות לפתיחתה. הוא מציג דמויות מפתח אחדות שעמדו ליד עריסתה ומתאר את תולדותיהם של מכונים וחוגים ראשונים אך גם התחלות שנקטעו. קובץ המאמרים מעלה תרומה הן לתולדות הציונות והיישוב והן לתולדות המדע וההשכלה הגבוהה במאה העשרים

תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים-שורשים והתחלות עורכים שאול כ"ץ ומיכאל הד

ספרי סוגיות נבחרות בתולדות היישוב והמדינה

הציונות במבט מבחוץ
עורכים: אריה דובנוב, אלה פלורסהיים, רפאל צירקין-סדן
הוצאה: מוסד ביאליק 2009

זהו הספר השישי בסדרה הבין-תחומית סוגיות נבחרות בתולדות היישוב והמדינה. סדרה זו מיוסדת על דיונים שהתקיימו במרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, בהשתתפות חוקרים מתחומי מדעי המדינה ומדעי החברה (הספרים הקודמים בסדרה פורסמו בהוצאת מאגנס).

שלא כמקובל בנוף המחקר השוקק על תולדות הציונות, הספר הזה מבקש לבחון את התנועה הציונית ואת מדינת ישראל מפרספקטיבה חיצונית. כלומר להבין את האופן שבו נתפסת הלאומיות היהודית לא בעיני מנהיגיה ופעיליה, אלא דווקא בעיני אלה שאינם משתתפים בה במישרין. זוויות הראייה השונות המובאות בספר מציגות בן השאר את המבט האידאולוגי, בייחוד במחשבת השמאל - בתנועת הלייבור הבריטית, בקרב הסוציאל-דמוקרטיה הגרמנית והצרפתית, ובמרקסיזם הסובייטי - ואת המבט הדתי במחשבה האסלאמית והנוצרית לגוניהן. תרגיל זה בשינוי הפרספקטיבה ממקם את הציונות ואת מדינת ישראל בתוך תמונה עולמית מורכבת ומלאת מתחים, ומאפשר לבחון את צמיחתן בהקשרים היסטוריים וחברתיים רחבים יותר.

מדינה וקהילה עורך משה נאור

מדינה וקהילה
עורך משה נאור
הוצאת מאגנס 2004
ספר רביעי בסדרת 'סוגיות נבחרות בתולדות היישוב והמדינה' בעריכת חגית לבסקי

הספר הנוכחי בוחן כמה סוגיות שעניינן קשרי הגומלין בין מדינת ישראל, כמוסד ארגוני וכמסגרת פוליטית, חברתית ותרבותית, לבין הקהילות השונות המרכיבות את החברה הישראלית. בספר נדונות השאלות האלה: כיצד השפיעו תהליכים מקומיים והעולמיים על היחלשות מוסדותיה הפוליטיים של המדינה? האומנם צומצמה מעורבות הממשלה במשק לאחר יישומה של תכנית הייצוב הכלכלי בשנת 1985? מהי משמעותה של הרחבת מעורבותו של בית המשפט העליון בנושאים ערכיים ומשפטיים? מהם הגורמים להיווצרותו של משבר מדינת הרווחה? האם אפשר לומר שהחברה הישראלית השתנתה מחברה בעלת מאפיינים סוציאליסטיים לחברה קפיטליסטית-ליברלית? מהם מאפייני התמורות שחלו בקשר שבין המדינה להסתדרות העובדים הכללית? כיצד משתקף במחקר מעמדו המשתנה של מיעוט הערבי בישראל? מה בין עיצוב זהות לאומית וזהות אזרחית לבין מעורבות פוליטית? כיצד השפיעו על התפתחות המחקר שינויים חברתיים ופוליטיים בתחום יחסי דת ומדינה?

מדינה וקהילה עורך משה נאור

מתנועה לאומית למדינה
עורך דני יעקובי
הוצאת מאגנס 2002
ספר שלישי בסדרת 'סוגיות נבחרות בתולדות היישוב והמדינה' בעריכת חגית לבסקי

הספר מבוסס על דיוני חוקרים במרכז צ'ריק באוניברסיטה העברית. בדיונים בספר נדונות סוגיות אחדות הנוגעות לנסיבות שהביאו להקמתה של מדינת ישראל ולשינויים שחלו בה עם הזמן. מהו הדומה ומהו השונה בין הציונות לתנועות לאומיות אחרות? מה היו הסיבות שהובילו להקמת המדינה בשנת 1948? מה הקשר בין מדינת ישראל לבין השואה? כיצד השתנה הקיבוץ מתקופת הקמת המדינה ועד לימינו? מהי ההיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל? מהם מאפייני הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה לדמוקרטיות אחרות בעולם?

מתנועה לאומית למדינה עורך דני יעקובי

בינוי אומה
עורך דני יעקובי
הוצאת מאגנס 2000
ספר שני בסדרת 'סוגיות נבחרות בתולדות היישוב והמדינה' בעריכת חגית לבסקי

הספר מבוסס על דיוני חוקרים במרכז צ'ריק באוניברסיטה העברית. בספר נבחנות כמה מהדרכים שבהן השתמשה הציונות ליצירתה של זהות לאומית חדשה. מה היה חלקם של האינטלקטואלים בבניית הזהות הלאומית? האם היה הסוציאליזם של תנועת העבודה סוציאליזם לאומי? כיצד שימשה המוזיקה כמכשיר לגיבוש חברתי? כיצד השפיעו טיולים על תהליך יצירת זיקה למולדת? מה היה מקומו של התנ"ך בעיצוב הזהות הלאומית? ומה היו הדרכים שבהן הוצג טבע הארץ

בינוי אומה עורך דני יעקובי

ארץ אחת ושני עמים בה
עורך דני יעקובי
הוצאת מאגנס 1999
ספר ראשון בסדרת 'סוגיות נבחרות בתולדות היישוב והמדינה' בעריכת חגית לבסקי

הספר מבוסס על דיוני חוקרים במרכז צ'ריק באוניברסיטה העברית. מטרת הדיונים בספר היא לבחון באמצעות עיון במספר סוגיות כמה מקווי הדמיון והשוני בין היהודים לפלסטינים שנקלעו לטריטוריה משותפת וחייהם הפכו להיות שזורים אלו באלו. הספר דן במספר שאלות: מהן הבעיות הקונצפטואליות הקשורות להיסטוריוגרפיה של ארץ שבה שני עמים? כיצד יש לבחון את הציונות במבט השוואתי? מהי תופעת הכנעניות בתנועה הלאומית היהודית ובתנועה הלאומית הערבית? ומהם ההבדלים ביחסי תפוצה ומולדת בין היהודים לפלסטינים

ארץ אחת ושני עמים בה עורך דני יעקובי

ספרים נוספים

בגדי הארץ החדשה  - מדינת ישראל הצעירה בראי הלבוש והאופנה
ענת הלמן  
הוצאה לאור: מרכז זלמן שזר 2012
לתוכן העניינים

בגדי הארץ החדשה מבקש ללמוד על תהליכים ומגמות שאפיינו את החברה הישראלית בשנותיה הראשונות של המדינה מתוך התבוננות בבגדים שלבשו אזרחיה בעיר ובכפר, בימי חול ובחגים, בעבודה ובשעות הפנאי.
בגדים מושפעים מהיבטים שונים: צרכים פיזיים ואקלימיים, תנאים כלכליים וטכנולוגיים, וכן נורמות דתיות, מוסריות ופוליטיות. זהו תחום התנהגות יומיומי המאפשר להביט על שנות החמישים מזווית חדשה, הכוללת גם מגמות ותהליכים בלתי רשמיים, שלא הוגדרו באופן ישיר ומילולי.

מדינת ישראל בשנותיה הראשונות מוצגת לא פעם במושגים נחרצים ומוחלטים: ריכוזית, מסתגרת, מגויסת, אפרורית. בחינת התקופה מבעד לפריזמה של הלבוש והאופנה מציירת לעינינו חברה הטרוגנית, מבוזרת, פתוחה לקליטת השפעות זרות, מתלבטת וצבעונית.

הספר מבוסס על מגוון מקורות ומופיעים בו כמאה ושמונים צילומים וקריקטורות.

בגדי הארץ החדשה משחזר את הלבוש של מגזרים שונים במדינת ישראל בשנות ה"צנע" ובשנות הצמיחה. הוא מנתח את האופנים שבהם שיקף הביגוד אידאולוגיות פוליטיות, תנאים כלכליים, תרבויות משנה (בני קיבוצים, מיעוטים, עולים, חרדים), צרכים צבאיים, הבחנות מעמדיות, הבדלים בין המינים, העדפות תרבותיות, וניסיונות לעצב זהות לאומית ישראלית.

דרך מקרה החקר הישראלי, דן הספר בתופעת הביגוד בכללה: בהבדלים בין ביגוד לאופנה, בחלקו של הלבוש ביצירת הגמוניה, ביחסים שבין אופנה ובין אופנות-נגד, בהשפעות מן העולם הגדול, ובדרכים שבהן מסמן הביגוד שייכות מגדרית, חברתית, מקצועית, דתית ואתנית, לאומית וקוסמופוליטית.

ד"ר ענת הלמן מלמדת בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ובתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרה הקודם, אור וים הקיפוה: תרבות תל אביבית בתקופת המנדט (אוניברסיטת חיפה, 2007), זכה בפרס מרדכי איש-שלום מטעם יד יצחק בן-צבי ובפרס יונתן שפירא מטעם האיגוד ללימודי ישראל.

ארץ אחת ושני עמים בה עורך דני יעקובי

בשם האומה מסות ומאמרים על לאומיות וציונות
חדוה בן-ישראל
הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון 2004
לתוכן העניינים

הספר בשם האומה הוא אסופה של מסות ומאמרים על לאומיות שנכתבו על פני כעשרים שנה, בתקופה שהלאומיות שבה למרכז הזירה הבין-לאומית בתנופה גדולה בעקבות התמוטטות ברית-המועצות, וגם העיסוק האקדמי בתופעה פרץ בהיקף חסר תקדים והתפשט על דיסציפלינות רבות. הספר, המכיל 26 פרקים שכל אחד מהם עומד ברשות עצמו, משקף את התפתחות החשיבה והמחקר על לאומיות בכלל ובמידת-מה גם על הציונות כביטוי פרטיקולרי של תופעה אוניברסלית. חלק מן המאמרים עוסקים בהשוואת הציונות לתופעות לאומיות אחרות.

בשם האומה מסות ומאמרים על לאומיות וציונות

 כלכלה וחברה בימי המנדט
עורכים אבי בראלי ונחום קרלינסקי
הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון 2003
עיונים בתקומת ישראל סדרת נושא
לתוכן העניינים

כלכלה וחברה בימי המנדט הוא כרך המאמרים השני ב"סדרת נושא" של כתב העת עיונים בתקומת ישראל. המאמרים המקובצים בכרך מדגימים את מורכבות המרקם החברתי-כלכלי של ימי המנדט ואת יחסי הגומלין הדינמיים בינו ובין הצדדים הפוליטיים, הלאומיים והתרבותיים של אותם הימים.
חברי מערכת הכרך: אבי בראלי, פנחס גינוסר, נחום גרוס, ג'ימי וינבלט, משה ליסק, יעקב מצר, טוביה פרילינג, נחום קרלינסקי

כלכלה וחברה בימי המנדט עורכים אבי בראלי ונחום קרלינסקי

העגלה המלאה- מאה ועשרים שנות תרבות ישראל
עורך ישראל ברטל
הוצאת מאגנס 2002

"העגלה המלאה" הוא קובץ מחקרים המציג את התרבות הישראלית כיצירה היסטורית עשירה חיה ותוססת, יצירה המשקפת הוויה מלאת ניגודים, עתירת השפעות ולמודת מאבקים שצמחה במפגשיהן של קבוצות מהגרים ועוצבה בין האידאולוגיה לספונטניות.

העגלה המלאה- מאה ועשרים שנות תרבות ישראל עורך ישראל ברטל

ארץ בראי עברה
יהושע בן-אריה
הוצאת מאגנס ויד בן-צבי 2001

בספר זה מוגש מבחר פרסומיו המדעיים של פרופ' בן-אריה. נושאי החיבורים מתפרסים על פני משרע רחב של זמן ושל עניינים. הלוז המשותף לכולם, המוצא את ביטויו גם בשם שנבחר לספר, הוא כפול: עיסוק בשטח של הארץ, בנוף, במרחב ודיון בתקופות עבר, כלומר גאוגרפיה היסטורית. הספר כולל גם חיבור אוטוביוגרפי מדעי של פרופ' יהושע בן-אריה.

יהושע בן-אריה ארץ בראי עברה

יזמות יהודית בעת החדשה, מזרח אירופה וארץ-ישראל
עורכים רן אהרנסון ושאול שטמפפר
הוצאת מאגנס 2000

קובץ זה, פרי מחקריהם של בכירי דור החוקרים הצעירים בארץ, בוחן סוגיות נבחרות במעשיהם של יזמים יהודים בשני מרכזי יהודית גדולים בעת החדשה: במזרח אירופה ובארץ-ישראל. אחת ההבחנות העולות מן המאמרים היא כי קיים הבדל בין פעילותם של יזמים יהודים בעת החדשה בגולה לבין פעילותם בארץ-ישראל. תולדות היזמות הן בעצם תולדות בניית התשתית של הקיום היהודי בכל תקופה ומקום, בגולה כמו בארץ. המאמרים שבקובץ מהווים ביחד פריצת דרך בהבנת העבר היהודי כולו.

יזמות יהודית בעת החדשה, מזרח אירופה וארץ-ישראל

Theodor Herzl, Visionary of the Jewish State
Edited by Gideon Shimoni and Robert Wistrich 1999

ספר זה כולל אסופת מאמרים הדנים בהיבטים שונים בחייו ובהשקפותיו של הרצל מייסדה של הציונות הפוליטית אשר שילב בין חזון אוטופי לבין ריאליה. בספר נידונות עמדותיו כלפי לאומיות, מדינה, כלכלה חברה ודת וגם דרכי הפעולה השונות שגיבש לקידום רעיונותיו. התמונה העולה מהמאמרים היא לעתים קרובות אמביוולינטית ומאירה בדרכים לא שגרתיות את נקודות החוזק והחולשה של התנועה אותה הנהיג

Theoder Herzl , Edited by Gideon Shimoni and Robert Wistrich

לא על הרוח לבדה
נחום גרוס
הוצאת מאגנס ויד בן-צבי 1999

באסופה זו כונסו מחקריו של נחום גרוס בהיסטוריה הכלכלית של ארץ ישראל ושל ראשית ימי המדינה המדגישים את חשיבותם של ההיבטים הכלכליים בתולדות ההתיישבות הציונית ומדינת ישראל ומאירים את חלקו של פן זה בהתפתחות ההיסטורית. בין נושאי הדיון בספר: התמורות בכלכלת הארץ בשלהי התקופה העות'מאנית, המחזוריות הכלכלית של גאות ושפל בימי המנדט, מדיניותה הכלכלית של ממשלת ארץ-ישראל המנדטורית, התפתחות כלכלת הישוב ומשטרה הכלכלי של מדינת ישראל בעשור הראשון

נחום גרוס לא על הרוח לבדה

בין חזון לרוויזיה
עורך יחיעם ויץ
מרכז שזר 1997

המאמרים בקובץ עוסקים בדילמות השונות הכרוכות בכתיבת ההיסטוריה של הציונות, היישוב ומדינת ישראל הוא מתמקד בויכוח ההיסטוריוגרפי המתנהל בשנים האחרונות ביחס לסוגיות שונות במחקר. בספר נידונות מהותה של ההיסטוריוגרפיה הציונית, ההיסטוריוגרפיה של הציונות לנוכח השואה, ההיסטוריוגרפיה של תקופת המנדט ושל מדינת ישראל ושאלת היחס בין ציונות לבין פוסט-ציונות. כותבי המאמרים מייצגים מגוון של השקפות בשאלות הנתונות במחלוקת

בין חזון לרוויזיה עורך יחיעם ויץ

התנועה הציונית והמפלגות הציוניות בארגנטינה
סילויה שנקולבסקי-קרול
הוצאת מאגנס והספריה הציונית 1996

תיאור קורותיה של התנועה הציונית בארגנטינה מאמצע שנות השלושים ועד הקמת מדינת ישראל. התנועה הציונית בארגנטינה הושפעה מתמורות שהתחוללו במדינה זו עם מהפכת 1943 ושלטונו של חואן פרון וכן מהשלכותיה של מלחמת העולם השנייה, השואה ומאבק היישוב למדינה עצמאית. בפרק הזמן המתואר בספר זה התחולל תהליך שבו נקבעו דפוסי ההתארגנות המשותפים לכל המפלגות הציוניות בארגנטינה

סילויה שנקולבסקי-קרול התנועה הציונית והמפלגות הציוניות בארגנטינה

ממשבר לתקווה
נתן אפרתי
הוצאת יד בן-צבי 1991

ספר זה מתאר את השפעותיה של מלחמת העולם הראשונה על היישוב היהודי בארץ-ישראל בצורה שיטתית על סמך מקורות תיעודיים ראשוניים. בספר נבחנות בעיותיהם המיוחדות ודרכי היערכותם של מגזרי היישוב השונים לנוכח האירועים שפקדו את היישוב בתקופת המלחמה

נתן אפרתי ממשבר לתקווה

בין ציונות מדינית לציונות מעשית
יוסף גולדשטיין
הוצאת מאגנס והספריה הציונית 1990

מחקר מקיף הנסמך על מקורות ארכיוניים והמתאר בדרך שיטתית את התפתחותה של התנועה הציונית ברוסיה מאז עלייתו של הרצל והקמת ההסתדרות הציונית ועד משבר אוגנדה ומות הרצל. התמורות שחלו בתנועה הציונית ברוסיה עם הופעת הציונות המדינית, המאבקים האידיאולוגיים בקירבה ומעמדה בהסתדרות הציונית מתוארים בספר בהרחבה. הספר פותח פרספקטיבות חדשות בהיסטוריוגרפיה של הציונות ברוסיה

יוסף גולדשטיין בין ציונות מדינית לציונות מעשית

בטרם פורענות
חגית לבסקי
הוצאת מאגנס והספריה הציונית 1990

בספר נבחנת דרכם של ציוני גרמניה בשנים 1918-1932. התנועה הציונית בגרמניה הקיפה מיעוט קטן של היהודים במדינה זו. בשונה מתנועות ציוניות אחרות במדינות אירופה היא נתייחדה באחדות רעיונית ובאחדות פוליטית. הנושאים הנידונים בספר זה הם הגורמים שעיצבו תנועה זו, דרכי פעולתה ושאלת מידת השפעתה על המדיניות הציונית ועל בנין הבית הלאומי. שאלות אלה נידונות בהקשר לסוגיות מרכזיות בתולדות הציונות והיישוב כמו המדיניות הכלכלית, 'ברית שלום' והתנועה הרביזיונסטית

חגית לבסקי בטרם פורענות

הבארון והמושבות
רן אהרנסון
יד בן-צבי 1990

ניתוח הגורמים שעמדו מאחורי ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בסוף המאה ה- 19 מצביע על מרכזיותו של הבארון אדמונד דה-רוטשילד ומערכת הפקידות שלו בתהליך ההתיישבות. הספר מתמקד בעשור הראשון להתיישבות של העלייה הראשונה בשנים 1882-1890. בשנים אלו הונח המסד ל'ישוב החדש' ממנו צמחה מאוחר יותר מדינת ישראל

רן אהרנסון הבארון והמושבות

הקרן הקימת לישראל וההתישבות הציונית
צבי שילוני
יד בן-צבי 1990

הקרן הקימת לישראל מילאה תפקיד מרכזי בתהליך ההתישבות הציונית. תפקידה העיקרי היה לרכוש אדמות בארץ-ישראל ולהקצותן לשימוש המתיישבים הציונים. ספר זה סוקר את פעולותיה של הקרן הקימת לישראל מזמן יסודה בשנת 1903 ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914

צבי שילוני הקרן הקימת לישראל וההתישבות הציונית

ירושלים בתודעה ובעשיה הציונית
עורכת חגית לבסקי
מרכז שז"ר 1989

קובץ מאמרים הבוחן את יחסה של התנועה הציונית לירושלים. תהליך הפיכתה של ירושלים למרכז פוליטי וריאלי של הלאומיות היהודית החדשה היה הדרגתי. הניסיון להחיל על ירושלים את שאיפות ההתחדשות הלאומית-ארצית והרוחנית היה סבוך. בקובץ זה משתתפים היסטוריונים, גאוגרפים, אנשי מדעי החברה, חוקרי ספרות ואנשי ספרות המאירים תהליך זה על רבדיו והיבטיו השונים מימי העלייה הראשונה עד לימי הקמת המדינה וההכרזה על ירושלים כעל בירת ישראל

ירושלים בתודעה ובעשיה הציונית עורכת חגית לבסקי




מרכז צ'ריק, האוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים, ירושלים 91905 . טל: 02-588-2867, פקס: 02-588-2986 Cherrick@mscc.huji.ac.il
© האוניברסיטה העברית בירושלים