Home page | דף הבית
מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים

פעילויות נוספות

קורסים ייעודיים לשנת תשע"ב

החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
"ציונות סוציאליסטית" (סמסטר א')

מרצה: ד"ר רפי צירקין-סדן
עלייתה של תנועת השחרור היהודית בסוך המאה ה-19 התרחשה בסימן המפגש בין הלאומיות לסוציאליזם - שני הכוחות האידיאולוגיים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה האירופית בעת החדשה. במהלך הקורס נדון בזרמים הסוציאליסטיים באידאולוגיה הציונות החל מניצני תנועת הפועלים היהודית במזרח אירופה ועד לאתגרים שעמדו בפני תנועת העבודה אחרי הקמתה של מדינת ישראל. במוקד הדיון יעמדו שאלות הבאות: המתח בין הפרטיקולריזם הלאומי לבין המסרים האוניברסליים של הרעיון הסוציאליסטי; זיקתה של הציונות הסוציאליסטית לתנועת החברתיות במזרח ומרכז אירופה; השפעת האירועים באירופה (מהפכות 1905 ו-1917 ברוסיה, שתי מלחמות עולם, סטאליניזם, המאבק הבין-גושי); בעיית ההגשמה של הרעיונות הסוציאליסטיים לנוכח המציאות הארץ-ישראלית והישראלית וכו'.

החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
"הצילום כמקור היסטוריה: המקרה של הציונות" (סמסטר ב')

מרצה: ד"ר נתן שיפריס
נבחן תצלומים היסטוריים חשובים מתולדות הציונות, ונדון בדרכים "לקרוא" אותם, לפרשם ולשחזר את ההקשר שלהם. במיוחד נבקש לעמוד על המתח שבין האופן בו הם שיקפו את המציאות לדרך שבה העומדים מאחוריהם ביקשו לעצבה.

קורסים יעודיים לשנה"ל תש"ע

החוג להיסטוריה של עם ישראל
התכנון העירוני המודרני בא"י: תאוריות, מנדט, וציונות במרחב המקומי (סמסטר א')

מרצה: ד"ר נועה הייזל-רובין
התכנון העירוני המודרני המתפתח בארצות המערב מראשית המאה העשרים הוא אחת הדיסציפלינות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על חיינו, בפרט ובכלל. על ידי עיצוב המרחב, משקף התכנון שאיפות פוליטיות, מגבה מהלכים כלכליים, מרחיב או מצמצם פערים חברתיים, מחזק נטיות תרבותיות ומשקף אופנות אמנותיות. הקורס בוחן את האופן שבו השתקפו האתגרים שניצבו בפני מעשה התכנון בעיקר בשנותיו הראשונות על רקע מורכבותה של פלסטינה מבחינה פוליטית, חברתית ותרבותית. התכניות המקומיות שנערכו בראשית שנות המנדט הבריטי בירושלים, בתל אביב ובחיפה ישמשו להמחשת השימוש שנעשה בתיאוריות השונות על ידי האוכלוסיות המקומיות המגוונות, בין אם היו אלו שלטונות המנדט, אבות היישוב או האוכלוסייה הערבית המקומית, וכיצד ענו אלו על צרכיהן המשותפים או לחלופין, היוו מוקדים לחיכוכים מקומיים. בין היתר, נעסוק בשאלות הבאות: מהם האידיאלים העירוניים השונים אשר באו לידי ביטוי בתכנון בערי הארץ, ושורשיהם התיאורטיים והדיסציפלינאריים? מה היה יחסם של המתכננים הזרים אל שיבת עם ישראל לארצו, וכיצד בא לידי ביטוי בתיאוריות ובתכניות בפועל? כיצד התמודדו הגישות התכנוניות השונות עם אתגרים כגון סוגי אוכלוסיות שונים, שאיפות פוליטיות מנוגדות, ורקעים תרבותיים מגוונים? ולבסוף, כיצד השתמש היישוב הציוני המתגבש בדיסציפלינה החדשה כדי להשפיע על מראה פני הארץ והחברה, על פי צרכיו ושאיפותיו? 

החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
33738: מדע, פוליטיקה וחברה בתנועה הציונית ובמדינת ישראל (סמסטר ב')

מרצה: ד"ר ארי בראל
המדע והטכנולוגיה הם מן הכוחות המרכזיים אשר עיצבו את פניה של התרבות והחברה המערבית. נתחקה אחר תפקידם בתנועה הציונית ובמדינת ישראל. נציע התבוננות שונה בתהליכים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים באמצעות הפניית זרקור למדענים למומחים, לתאוריות למכשירים ולטכנולוגיות הפועלים מאחורי הקלעים. נברר, בין השאר, האם ניתן לראות בתנועה הציונית פרוייקט רפואי? והאם קיים "גוף ציוני"?; מה הדמיון בין הרצל לז'ול וורן? ומה הקשר בין ארתור רופין לעקרון הברירה הטבעית של צ'רלס דארווין?; כיצד מדינה "רואה" ומה חלקה של הסטטיסטיקה הציונית-ישראלית בכינון הזהות הקולקטיבית של ה"מזרחיים"?; האם לכביש חוצה-ישראל יש ביוגרפיה וכיצד הוא הצליח כל כך? ומדוע מרבות הישראליות לבצע בדיקות הריון ובדיקות גנטיות?



מרכז צ'ריק, האוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים, ירושלים 91905 . טל: 02-588-2867, פקס: 02-588-2986 Cherrick@mscc.huji.ac.il
© האוניברסיטה העברית בירושלים